פרשנות מצטטת על שמואל ב כ:יג

כַּאֲשֶׁ֥ר הֹגָ֖ה מִן־הַֽמְסִלָּ֑ה עָבַ֤ר כָּל־אִישׁ֙ אַחֲרֵ֣י יוֹאָ֔ב לִרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃

מעדני יום טוב

אם הגיה בו כו'. תיבות הגהה פירשו ר"א מדקדק בספר התשבי שהוא לשון נוגה ואורה ואני שמעתי שהוא ל' הסרה כמו כאשר הגה מן המסלה דגבי עמשא בשמואל ב' כ' אלא שמה שנקראים ג"כ הגהות מה שכתובים בגליונות הספרים שמחדשים או מוסיפין דינים או ביאורים כמ"ש ג"כ שם בתשבי הוא מסכים יותר לפי' הר"ר אליהו אע"פ שיש לי לצדד ולומר דגם הם בקראים הגהות לפי שכוונתם להסיר המכשולות שהיה אפשר להבין מתוך הפנים בפנים אחרים ממה שהוא:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

הגו סיגים מכסף. משוך כמו כאשר הוגה מן המסילה (שמואל ב כ׳:י״ג) כשם שאין הכלי של כסף יוצא למלאכת צורף עד שיוציאו ממנו סיגים של נחשת שבו כך אין צבור נפטרין מעונש עד שיוציאו מתוכ' הרשעים ויעשו בהם דין:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

בשלחה. יש אומר כי היא השחיתה עצמה בכלי מלחמתה, כמו ובעד השלח יפלו (יואל ב' ח') והנכון שהוא מגזרת שלחיך (שיר השירים ד' י"ג) והעד ביום קדים, והנה הוא כן, במדה שמדדה לנפשה, כי מריבה עשתה אפילו עם אנשי כפריה, והם שלחה, על כן הגה השם אותה, כמו אשד הוגה מן המסילה (שמואל ב' כ' י"ג), והנה הה"א תחת יו"ד השורש כמו ידה הדה (ישעיהו י"א ח'):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

הורו והוגו. לירות ולהוציא הורו לשון ירה בים (שמות ט״ו:ד׳) ד"א הורו והוגו הרב והתלמיד שם המקור (סא"א) והוגו כאשר הוגה מן המסילה (שמואל ב כ׳:י״ג) הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ולא יגהה מכם מזור. לא יסור מכם מכאוב ואומר אני שהוא מן התיבות ההפוכות ל' כאשר הוגה מן המסלה (שמואל ב כ׳:י״ג) הורו והוגו מלב (ישעיהו נ״ט:י״ג) הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

נוּגֵי. לְשׁוֹן ׳הוֹצָאָה׳, כְּמוֹ ״הָגוֹ סִיגִים״ (משלי כה:ד), ״כַּאֲשֶׁר הוּגָה מִן הַמְּסִלָּה״ (שמואל ב כ:יג). וְאֵין שֹׁרֶשׁ בַּתֵּבָה אֶלָּא הַגִּימֶ״ל לְבַדָּהּ.
שאל רבBookmarkShareCopy